גירושים

הגירושים (לפעמים ניתן לפגוש אותם גם כגירושין", המקור הארמי של המילה) נחשבים כסיום הפורמאלי של קשרי הנישואים בין בני הזוג. לפעמים, לפני הגירושים, בני הזוג מפסיקים לגור יחד תחת קורת גג אחת ומפסיקים לתפקד כיחידה זוגית, אולם הגירושים-עצמם הם ההליך הרשמי המסיים את המערכת הזוגית הרשמית, הנישואים. על אף שזכויות שונות שאותן מעניקה המדינה לאנשים שאינם נשואים (רווקים / גרושים / אלמנים) עומדות גם לרשותם של בני הזוג שאמנם עדיין נשואים רשמית אבל חיים בנפרד, אבל לאקט הרשמי של הגירושים ישנן לא מעט משמעויות כבדות-משקל מהאספקטים השונים. למשל, במדינות בהן הביגמיה נחשבת לאסורה מבחינת החוק, רק לאחר סיום הליך הגירושים יהיו רשאים בני הזוג הגרושים להינשא לאחרים.

מה זה, בעצם, אומר להתגרש?

ישנן דרכים שונות של גירושים המבוססים על ההסכמה ההדדית, ללא צורך במעורבותם של בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. המוטיב העיקרי בדרכים אלו הן הגישור על ידי אנשי מקצוע ניטראליים המסייעים לבני הזוג המתגרשים להגיע להסכמות, עריכת הסכם גירושים המקובל על שני הצדדים והגשה לבית המשפט. בדומה לנישואים, גם בגירושים הסיטואציה הינה הרבה יותר מורכבת מאשר הנתונים הפשוטים (שיכולים להיפתר באמצעות הליכים והסדרים חוקיים שונים, כדוגמת פירוק השיתוף ו / או הסדרי משמורת ומזונות הילדים המשותפים). בפירוק החבילה הזוגית והמשפחתית מצויות לא מעט אמוציות, אשר צפות ועולות על פני השטח, אם בשל הגירושים-עצמם ואם בשל התהליכים המלווים אותם. לא פעם קורה, שבן / בת זוג מתבצרים בעמדותיהם ומסרבים להגיע להסכמות, על אף, שלכאורה, הסכמות אלו הן הגיוניות והוגנות לכל הצדדים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאנשים אינם רובוטים, ולכל מקום שאליו הם מגיעים (גם להליך הגירושים) כשהם מביאים איתם שיקולים רגשיים, טינות ישנות, קנאה, עלבונות צורבים שנטבעו בהם וכן הלאה. כך, שלמרות שעל פי ההגדרה היבשה, הגירושים מסיימים, רשמית, את קשר הנישואים, במציאות, העניין מורכב הרבה יותר מאשר ההליך הפורמאלי. ולכן, עורך דין המתמחה בגירושים לא צריך להיות רק מומחה בחוק, אלא גם אדם המתמצא בנבכי נפשו של הלקוח העובר את ההליך ומסוגל לעבור איתו את ההליך בדרך הטובה ביותר ובמינימום הזעזועים הנפשיים ההכרחיים.

הסדרי פירוק שיתוף, הסכמי גירושים והסדרי מזונות וראיה

הסכמי ממון טרום-נישואים עשויים לחסוך הרבה מכאבי הראש שאותם חשים הזוגות המתגרשים במהלך הניסיונות להגיע להסכמות בתהליך הגירושים. בין השאר, מכיוון שכפי שקודם הזכרנו, שום דבר כאן אינו חף מרגשות. אולם, מהבחינה הרשמית, הסדרי פירוק השיתוף בגירושים, בדומה לכלל הסדרי פירוק השיתוף, עשויים להתבצע על בסיס ההסכמה של הצדדים, או, לחילופין, להיכפות ע"י בתי הדין המוסמכים לכך. אולם, על אף הרשות להגיע להסכמים כאלה מחוץ לכתלי בית המשפט, מותירה בידיה המדינה את זכות האישור והקביעה הסופית, בכל הנוגע לגירושים ולהורות שלאחר הגירושים, ולכן, כל הסכם הנוגע להם כפוף לקבלת אישור מבתי הדין המוסמכים לכך.

במדינת ישראל, הדיונים הנוגעים לסיומו של קשר הנישואים וליחס לילדים אשר נולדו במסגרתו של קשר זה מתקיימים, לרוב, בבית דין הדתי התואם את דת שני בני הזוג, או, במקרים אחרים, במסגרת בית משפט לענייני המשפחה. כך שבמקרה של שני בני זוג יהודים, בית הדין הרבני יהיה בית הדין הדתי המתאים, בעוד שאת הדיונים הנוגעים לחלוקת רכושם המשותף יוכלו בני הזוג המתגרשים לנהל בבית דין רבני או בבית המשפט לענייני משפחה, עד לפני זמן לא רב, ההחלטה על הערכאה המתאימה הייתה נתונה בידי בן הזוג הראשון מבין השניים שפנה לאחת מהן (לרוב – גברים פנו לבית הדין הרבני בעוד שנשים העדיפו לפנות לבית הדין לענייני משפחה). סיטואציה זו כונתה "מרוץ הסמכויות", אולם כיום, הפערים בין פסיקותיהן של הערכאות השונות הצטמצמו, ולכן, כיום, המערכת, בתמונה הכוללת, נחשבת כהרבה יותר מאוזנת ממה שהייתה בעבר.

חוק המהו"ת ושילובו בהליך הגירושים חוק המהו"ת (מידע, הכרות ותיאום) החל כהוראת שעה בסוף שנת 2016, ומאז הוא מוארך על פי הצורך. מטרתו המוצהרת של חוק זה הינה לסייע לבני הזוג המתגרשים ליישב את הסכסוכים שביניהם בדרכי שלום ומתוך הסכמה, תוך צמצום הצורך בהתדיינות במשפטית, ובהתחשבות בכלל ההיבטים הנוגעים לפירוק הנישואים. חוק זה הגיע מתוך הכרה בחשיבות קיום המערכת הטיפולית המופעלת לצד המערכת המשפטית, ובשילוב שביניהן לניהול המיטבי של הסכסוכים המשפחתיים. חוק זה קובע, כי בסכסוך משפחתי, כחלופה להגשת התביעה לערכאה השיפוטית, תוגש בקשה לישוב הסכסוך תחילה. הערכאה תזמן את שני הצדדים למפגש הראשון (מבין עד לארבעה מפגשים כאלה) ביח' סיוע, במטרה להעניק לצדדים את הנתונים והמידע הרלוונטיים לישוב הסכסוך, לצורך יצירת ההיכרות הראשונית עם הנפשות הפועלות ולמתן המלצה על דרך מתאימה ביותר עבורם לניהול הסכסוך המשפחתי. רק לאחר קיום מפגשי המהו"ת במסגרת יחידת הסיוע, עומדת בפני בני הזוג האפשרות להחלטה האם ברצונם להגיש את התביעה לערכאה השיפוטית, או, לחילופין, שהם מעוניינים ליישב בהסכמה את הסכסוך שביניהם בכלים שאינם כלים משפטיים.

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.