בישראל, חוק הירושה התשכ"ה – 1965 הוא החוק הקובע את הדינים הנוגעים לצוואות ולירושות. על אף, שלכאורה, המדובר בנושאים דומים שבציבור הרחב, לעיתים קרובות קיים בלבול-מה בכל הנוגע אליהם, המסגרות המשפטיות של שני תחומים אלו הינן שונות. שכן, הירושה עשויה להיעשות עפ"י צוואה או עפ"י דין, במקרים בהם הנפטרים לא הותירו אחריהם צוואה תקפה שבה נקבע מה יעשה עם רכושם לאחר מותם. במקרים מהסוג השני, יורשי הנפטרים ייקבעו, באמצעות צו הירושה, על פי החוק.
הירושה והעיזבון
"הורשה" פירושה הענקת רכושו (המכונה "עיזבון") של נפטר לידי היורשים אותו, כשעיזבון זה כולל את זכויות הנפטר, כמו גם את חובותיו. התחום מוסדר בחוק הירושה שאותו הזכרנו הקובע את הכללים ומציין כי, במקרים בהם לא קיימת צוואה תקפה הניתנת למימוש על ידי צו הצוואה, יורשי הנפטר ייקבעו, באמצעות צו הירושה, על פי הסדר הקבוע בחוק – יורשים עפ"י דין.
היורשים על פי דין
פרק שני בחוק – "ירושה על פי דין" מפרט מי הם "יורשים על פי דין", כשככלל ניתן לומר, כי סדר הקדימות בין היורשים השונים ייקבע על פי סדר קרבתם המשפחתית לנפטר. כך שבאופן טבעי, יורשים הראשוניים בחשיבות של הנפטר יהיו בן / בת זוגו וצאצאיו. במקרים בהם לנפטר אין צאצאים, הירושה תעבור לידי הוריו, לאחר מכן לאחיותיו ואחיו וכד'. במקרים בהם הנפטר ערירי ואין לו כל קרובי משפחה, ירושה עוברת למוסד האפוטרופוס הכללי ותוקפא למשך מספר שנים, בכדי לאפשר למי שעשוי לרשת את האדם להופיע פתאום. רק לאחר פרק הזמן הקצוב בחוק, הירושה תופשר ותעבור לידי המדינה.
הליכי מימוש ירושות
כאשר יורשים מעוניינים לקבל לידיהם את ירושתו של הנפטר, יהיה עליהם להגיש בקשה לכך לידיו של הרשם לענייני ירושה(בקשה לקיום צו ירושה). במקרים לא מעטים, בשלב זה, צו ירושה המופקד בידי רשם הירושה עתיד להתגלות, ומכאן, יחולו על העניין הכללים הנוגעים לצוואות. צו ירושה מהווה סוג של הצהרה הנוגעת לזהות יורשי הנפטר וחלקו של כל אחד מהם בעיזבונו של הנפטר, וזאת, עוד טרם בירור מהות הנכסים שנכללים בעיזבון או היקפם. פרק הזמן הממוצע בין מועדי הגשת הבקשות לקבלת צו הירושה לבין מתן הצווים נע בין חודש אחד לשלושה חודשים, כשבמהלכם, מפורסם עניין הגשת הבקשה לצו ירושה בעיתונות היומית וברשומות, בכדי לתת זמן למתנגדים למתן צו הירושה להשמיע את קולם.
התנגדות למתן צו ירושה
במקרים מסוימים, עלולים להיות אנשים שיצוצו ויתנגדו למתן צו הירושה. סיבותיהם עשויות להיות שונות, אולם, לרוב, הן תתמקדנה במידע הנוגע לקיומה של צוואה (שעד לאותו זמן לא הייתה ידועה) או יורשים עפ"י דין שלא הוזכרו בבקשה למתן הצו. על ההתנגדות למתן צו הירושה להיעשות תוך 14 ימים ממועד פרסומה (כאמור, בעיתונות ו / או ברשומות). לאחר הגשת התנגדות למתן הצו, יערך בירור בפני בית המשפט לענייני משפחה בנוגע אל הצו, ופסק הדין שלו עשוי לפסוק לטובת ההתנגדות, לדחייתה, או, לחילופין, על שינוי חלוקת הירושה, בהתאמה לטענות השונות שהועלו.
צוואות
מה היא צוואה?
הצוואה הינה המסמך שבו קובע האדם מי יהיו אלו שיירשו, לאחר הסתלקותו מן העולם, את נכסיו. לכל אדם הזכות לכתיבת צוואה בהתאם לרצונותיו ועל אף, שלרוב, רצוי לערוך את הצוואה אצל עורך דין המתמחה בענייני צוואות על מנת לוודא כי לא נופל בה שום פגם ועל מנת שתתמלא ככתבה וכלשונה ללא אפשרות ערעור עתידי, עריכת הצוואה היא עניין שכל אדם יכול לטפל בו בכוחות עצמו וללא תשלום.
חשיבותה של הצוואה עולה על ערכה הממוני / פיננסי / חומרי, שכן בצוואה עשוי להיות גם חלק שהוא אינו חומרי ובו האדם המוריש מעביר את המסרים האישיים שלו בכל הנוגע לרגשותיו, אמונותיו וערכיו, שאותם ברצונו להנחיל ולהעביר הלאה ליורשים אותו, לאחר שהוא כבר לא יהיה ביניהם. בהתאם לכך, הצוואה, תוכנה, היורשים וכד' אף ניתנים לשינוי, לכל אורך חייו של עורך הצוואה.
מי רשאי לרשת על פי צוואה?
צוואה מאפשרת לאדם להוריש את עזבונו לכל גורם אפשרי – איש, גוף או ארגון. אולם, יחד עם זאת, מציב החוק ליכולת זו מספר סייגים הגיוניים. למשל, אדם שהורשע בהליך פלילי בגין מעורבותו בגרימת מות הנפטר, באופן הגיוני, לא יהיה רשאי לרשת אותו, אפילו במקרים בהם הוא מוזכר מפורשות בצוואה.
הדרכים האפשריות לעריכת הצוואה
חוק הירושה עוסק בארבע דרכים אפשריות שבהן ניתן לערוך צוואות שלהן תוקף משפט החייב -בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות ובעל פה.
צוואה בכתב יד – צוואה מסוג זה נערכת, כולה, בכתב ידו של המצווה. היא מאפשרת לאדם לערוך צוואה בעצמו גם על אף שהוא לבדו ומבלי שיזדקק לעדים.
צוואה בפני עדים – צורת עריכת הצוואה השכיחה והבטוחה ביותר. את הצוואה הזו יש לערוך בכתב (בניגוד לקודמת, היא יכולה להיות מודפסת) והמצווה חייב להצהיר בפני שני עדים כי זו היא צוואתו ואף לחתום בפניהם עליה.
צוואה בפני רשות – כאן, מאפשר החוק לאדם המצווה לערוך צוואה בפני רשות, בדרכים הנקובות בחוק הירושה – באמירה בע"פ בפניו של שופט, של רשם בית המשפט, הרשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי, בהגשה בכתב על ידי המצווה לידי אחד מהמוזכרים לעיל, או הגשה / אמירה בפני נוטריון.
צוואה בעל-פה – עריכת צוואה כזו כוללת את המינימום ההכרחי מצד המצווה, אולם גם לה יש נסיבות מוגדרות, למשל, שני עדים העורכים זיכרון דברים מתוארך וכד'.
מקורות מידע (משמשים לסימוכין בלבד, המידע אינו מועתק מהם!:)
https://www.helenasimhi.co.il/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94
